עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
תשובות לשאלות לפוסט מס' 2
10/11/2018 17:46
שי פלאוט
1)  כידוע, כל ארגון ישנן הצלחות וכשלונות, כאשר את ההצלחות ברצונו לשמר ואילו את הכשלונות ברצונו למנוע ולהוקיע מהארגון. בכל ארגון חייבת להתקיים תרבות אל- אשם, כלומר יש לעודד הודאה באשמה. זאת על מנת שהארגון יוכל לבצע תחקיר, המועדד לימוד ושיפור של הארגון. טעויות קורות בכל ארגון, הן מתבצעות ללא כוונת זדון ועל כן, יש לבצע הפקת לקחים על מנת שטעויות אלו לא ישובו על עצמן וכן שימצא פתרון טוב יותר על מנת למנוע טועיות אלו. 

 בדו"ח מבקר המדינה עולה הבעיה: למרות שישנה הודאה באשמה ומבוצעים תחקירים על מנת למגר את הטעות, אין הפקת לקחים. כלומר, מבצעים תחקרים מעמיקים (לדוגמה במקרה של חטיפות), אך הטעות הזו חוזרת על עצמה, אין שיפור בתחום זה. במקרה של חטיפות חיילים, למרות שמדובר באירוע בעל משמעות רוחבית, ובעל תהודה רבה, לא מתבצעת הפקת לקחים, הטעויות הללו קורות שוב ושוב לאורך השנים ובעלות פרמטרים זהים. 

כמו כן, בעיה נוספת הינה שיתוף הידע, כלומר למרות ביצוע התחקרים וקביעת נהלים חדשים כתוצאה ממסקנות התחקירים, אין מסמך מוגדר המכיל את נהלים אלו. כנאמר בדו"ח מבקר המדינה, אין "תורה כתובה ומעודכנת", כלומר למפקדים נוכחיים וועתידיים אין את הידע הנדרש על מנת לא לחזור על אותן טעויות טרגיות. 

בנוסף, יש בעיה בניהול התחקיר עצמו. ישנם מפקדים הבוחרים להמנע מביצוע תחקיר או מהפצתו. כתוצאה מכך, יש חוסר הפקת לקחים, רבים לא יכולים ללמוד כיצד לא לשוב על אותן טעויות. 

2)א.  מדובר בהפרה חמורה של הנהלים, הגלאי חייב להיות מחובר תמיד, גם כאשר מדובר בהודעת שווא, וזו רק למקרה שבאחת הפעמים יהיה מדובר בהודעת אמת. 
לטעמי, את העובדים יש לקחת לשיחה ולבהיר את כל ההשלכות שהיו עלולות להתקיים כתוצאה מניתוק הגלאי. כמו כן, חזרה על נהלים וניהול סיכונים. כמו כן, יש לבצע תחקיר מלא, AAR, ולהסיק מסקנות כיצד למנוע הפרעת אזעקות שווא למפעילים ולגרום לעירנותם של המפעילים במקרה של הודעת אמת.

ב. לדעתי, המפעילים פעלו בצורה שגויה. במקרה שהינם מוטדרים מאזעקות שווא, כלומר שיש איזשהי תקלה עם הגלאי, יש לפנות לאחראי ולהבין כיצד לתקן את הבעיה ולא לפעול באופן עצמאי. מדובר בחומר גלם יקר ועל כן, כל טעות עלולה לגרום לבזבוז של כספים. לכן, יש להעניש את עובדים אלו, אך לאו דווקא בפיטורים. יתכן והמשכורת שלהם תיפגע לתקופה מסוימת כתוצאה מאובדן כלכלי של החברה (בזבוז חומר הגלם). כמו כן, יהיו בתקופת "מאסר על תנאי", כלומר עליהם להוכיח שוב לחברה שהם רואיים להיות בה ולא לשוב על אותן בעיות. 

0 תגובות
תשובות לשאלות לפוסט מס' 1
05/11/2018 15:47
שי פלאוט
1. לטעמי, המידע בלינקדאין של עובד בחברה שייך לעובד אישית. 
יש להבין כי הלינקדאין היא רשת חברתית לכל דבר ועל כן, ההשוואה להעתקת איש מכירות את מאגר אנשי הקשר של החברה הינה שגויה. את כרטיס הלינקדאין פתחה סיגל בעצמה, עם פרטיה האישיים וביצעה את החיבורים לאנשי הקשר שלה בעצמה. כמו כן, ישנם חיבורים שבוצעו לא בשעות העבודה וכמו כן, חיבורים שאין כלל קשורים לעבודה, כגון חברים, משפחה וכדומה. 
חשבון הלינקדאין הינו בשימוש הן לצורכי עבודה והן לצרכים אישיים. על כן, לא ניתן לבצע הפרדה מלאה בין אנשי הקשר אשר הוספו כתוצאה מהגיוס לחברה ואילו הוספו מסיבות אחרות (תהליך אשר לוקח זמן רב). 
בעת קבלה לעבודה, החברה למעשה "מתחייבת" להכשיר ולהעשיר את העובד לטובת צרכיהם. על כן, ידוע לבעלי החברה, כי למרות שמימנו את הכשרת העובדים, טרחו והשקיעו זמן וכספים, העובד עתיד לעזוב, ואיתו לקחת את הידע שצבר. 
מכאן, אין ארובה לכך שהעובד ישאר באותה חברה לתמיד, ועתיד לעבור לחברה אחרת עם הידע והניסיון שרכש בעזרת אותה חברה שעזב. 

2. לינקדאין:
רשת חברתית נוחה לשימוש ואינפורמטיבית. בעת חיפוש עבודה, מאפשרת להראות את כל המידע הרלוונטי על מחפשי העבודה למגייסים. בכרטיס הפרטי ניתן לכתוב את כל הידע הקשור ללימודים האקדמיים, כולל פרויקטים וידע שנרכש במהלך התואר. כמו כן, יש הטוענים, כי רוב המגייסים מסתכלים ראשית בלינקדאין, בעיקר על משתמשים בעלי למעלה מ-500 חברים. 
0 תגובות